שאלות נפוצות לגבי תחנות הרוח על ההורנס וארט (Hoornse Vaart).

האם הן פתוחות לציבור?

לא, כל ארבע התחנות משמשות כבתים פרטיים. הגינות גם הן פרטיות.

איזה סוג של תחנות הן?

התחנות יועדו לשאיבת מים מתעלה אחת לאחרת. בהתחלה השתמשו בגלגל שגורף מים אך מאוחר יותר הוחלף הגלגל בבורג ארכימדס. המנגנון שמשמש להפניית המפרשים לכיוון הרוח ממוקם בתוך התחנה. שמונה צידיה של התחנה מכוסים בקש.

מתי נבנו?

התחנות הוקמו בין 1627 ו-1630, באותה תקופה נוקזו המים מהפולדר (polder) היר-הוחו-ווארד (Heerhugowaard). פולדר הוא שטח אדמה תחום על ידי סוללות וכך מופרד ממערכת המים שסביבו.

מדוע נבנו?

באותה תקופה נוקזו המים ממספר פולדרים באזור הזה אך מחלוקות התעוררו בנוגע לדרך שבה יועברו עודפי המים בחזרה אל הים. תחנות הרוח שהוקמו פה שאבו מים ממערכת ניקוז אחת אל השנייה, בדרך הזו קיבולת לא היוותה בעיה.

האם תחנות הרוח עדיין מתפקדות?

עד מלחמת העולם השנייה תחנות הרוח האלו היו פעילות, באותה תקופה מצב המים השתנה והתעלה אליה נשאבו המים מולאה באדמה. מאז, אותן תחנות רוח תפקדו אך ורק כבתים. אחרי מספר פרויקטים של שחזור כל ארבע תחנות הרוח חזרו לסובב את מפרשיהן. רק תחנה סי, השנייה ממרכז העיר, יכולה גם לשאוב מים. התחנה שואבת מים במערכת מעגלית מהתעלה וחזרה אליה.

האם התחנות מיושבות באופן קבוע?

כן, כל ארבע התחנות משמשות כבתים וכל הדיירים מוסמכים כמפעילי תחנות רוח. הם מסובבים את מפרשי התחנות באופן קבוע וכך התחנות נשארות במצב טוב.

מדוע תחנת הרוח הזו נקראת ’די'?

במקור נבנו שש תחנות לאורך התעלה הזו אך ב-1681 התחנה הרחוקה ביותר ממרכז העיר נשרפה. ב-1941 התעלות שונו ולא היה מקום לתחנה שהייתה הכי קרובה לאלקמאר (Alkmaar), היא פורקה והועברה למוזיאון בעיירה ארנם (Arnhem) אך שם נפגעה מפצצה בריטית ונהרסה. לכן, התחנות שנשארו איתנו עד היום הן 'בי', 'סי', 'די' ו'אי'.

בבעלות מי נמצאות תחנות הרוח האלו?

כל תחנות הרוח נמצאות בבעלות אגודה שמטרתה להגן עליהן, Molenstichting Alkmaar en Omstreken (אגודת תחנות הרוח של אלקמאר וסביבתה). תחנות הרוח היו במצב רע, אך בעזרתם של הרבה מאוד מתנדבים, סובסידיות, בעלי מלאכה טובים והרבה עבודה קשה, כולן שוקמו.

האם יש באזור הזה תחנות רוח אחרות שפתוחות לציבור?

'הט רוד הכט' (Het Rode Hert) היא תחנת קמח הפועלת בימי חול. יש שם חנות וגם ניתן לעשות סיור בתחנה עצמה. היא נמצאת בכיוון מרכז העיר, מרחק 500 מטרים בערך, בקרבת הצטלבות הרחובות פריסווך וזסווילנסטראט (Frieseweg & Zeswielenstraat).

תחנת קמח נוספת אשר פתוחה לציבור וגם בה יש חנות היא 'דה אוטר' (De Otter) באוטרלק (Oterleek).

באותו פולדר, הסכרמר (The Schermer), מצויה תחנת רוח שמשמשת כמוזיאון. בדיוק כמו התחנות על ההורנס וארט היא שואבת מים. היא האמצעית מבין שלוש ואחת מתוך אחת-עשרה תחנות בלבד שנותרו עומדות מתוך ה-52 שייבשו את סכרמר ב-1634. היא עדיין יכולה לשאוב והוסבה למוזיאון ב-1968 בכדי להציג היסטוריה